1. הפתיחה של ספר הגאולה, ספר שמות, היא בפסוק: "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה, את יעקב איש וביתו באו". 

מעניין, שהאות הראשונה של ספר שמות היא האות – ו'. ככה פותחים ספר, ב- ו'?! ו' היא אות שמחברת בין מילים. כשיש רצף של דברים, ניתן לחבר אותם על-ידי "ו' החיבור" אבל פה הרי מתחילים ספר חדש, אם-כן היה צריך לפתוח במילים, 'אלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה', מה באה לבטא האות ו'?

2. התשובה היא רעיונית מאוד אבל נכונה מאוד. התורה רוצה להדגיש בו' הזו, ו' החיבור, שבני ישראל שחיו בדור ההוא במצרים, הורישו לדורות הבאים את מה שהם ירשו מהאבות בספר הקודם. הם העבירו לילדים שלהם את המורשת ושימרו אותה בכל משך הזמן שהיו במצרים. 

שנים עשר השבטים, שהגיעו יחד עם אבא יעקב למצרים, היו מחוברים אליו ודרכו היו מחוברים לאביו יצחק ולסבו אברהם. התורה באה להגיד מה גרם לבני ישראל לא להתבולל, מה גרם להם לשמור על זהותם ואמונתם באלוקי ישראל. 

ראובן, שמעון, לוי ויהודה וכן שאר השבטים היו עבריים ולא שינו את שמם, משום שהם לא התנתקו מהמוצא שלהם, הם לא התנתקו מהמולדת, אלא הרגישו מחוברים, לא רק לארץ כנען, אשר ממנה באו, אלא גם לאבות ולאמהות שלהם.

בכך שו' החיבור ממוקמת פה בראשית ספר הגאולה, התורה מלמדת אותנו, למעשה באות אחת, את סוד גאולת ישראל, ואומרת, שהגאולה הראשונה של ישראל, היציאה ממצרים, הייתה משום שלמרות הסבל הנוראי במצרים, נותרו העבריים, 'בני ישראל'. אפילו בתוך הטומאה ועם כל התלאות שעברו, הם חשו בניו של יעקב אבינו, "ישראל אשר בך אתפאר".

3. לפני למעלה משבעים שנה, כשתמה מלחמת העולם השנייה, נשארו בעולם שנים עשר מיליון יהודים במקום שמונה עשר, כי שישה, לדאבוננו, נספו בשואה. מתוך שנים עשר המיליונים שנותרו, בארצות הברית של אמריקה היו שישה מהם. מספר סמלי משהו, שישה מיליון נספו בשואת באירופה, לעומת זאת, שישה מיליון חיו בארה"ב. מאז עברו שבעים וחמש שנה. הגירה מארה"ב לארצות אחרות כמעט ולא הייתה. לעומת זאת, הגירה של יהודים מכל העולם לארה"ב הייתה גם הייתה, רק מישראל ירדו לשם כמיליון. מברית המועצות ומארצות נוספות באירופה, מצפון אפריקה ומדרום אפריקה, מכל העולם נהרו יהודים באותן שבעים וחמש שנים לארה"ב. פרופסור רוברטו בקי ופרופסור 'סרג'ו דלה פרגולה', שהיו גדולי הסטטיסטיקה באוניברסיטה העברית, אמרו פעם, שלפי חישוב של רק שני ילדים למשפחה, היו צריכים להיות בארה"ב למעלה משלושים ושישה מיליון יהודים. בלי ההגירה, רק מגידול טבעי של שתי נפשות למשפחה. שלושים ושישה מיליון!

וכמה הם מונים היום, בארה"ב של אמריקה?… למרבה הצער, עשירית מזה, שלושה מיליון וחצי. וזה אחרי שהתווספו עליהם מכל העולם כמות אדירה של יהודים וכפי שהזכרנו. איך קורה דבר כזה?! 

איך ייתכן, שלפני שבעים וחמש שנה הם מנו כשישה מיליון, והיום, לא זו בלבד שהם לא התרבו אלא אף פחתו לכמחצית מזה? 

'פשוט' מאוד… חסרה שם הו' של תחילת ספר שמות, ו' החיבור! חסר שם החיבור לעבר, אין שם חיבור בין אבות לבנים. על משפחתו של יעקב אבינו אומר הפסוק: "איש וביתו באו", לא היו שום נישואי תערובת. לכן הדור לא היה פוחת והולך אלא דור שמוסיף והולך. בשבעים נפש ירדו אבותינו מצרימה, ויצאו משם שישים ריבוא. הגברים מגיל עשרים עד גיל שישים בלבד היו שש מאות אלף בצאתם ממצרים. זה לא כולל זקנים, נשים וטף. החיבור לאבות זיכה אותם בשני דברים – הוא זיכה אותם בריבוי עצום ולאחר מכן בגאולה גדולה. הלוואי עלינו.